יום ראשון, 10 בנובמבר 2013

רביולי בטטה ביתי ברוטב בשמל

"ג'וק" חדש שמסתובב אצלי בראש כבר כמה שבועות: "רביולי בטטה". אז החלטתי להכין זאת בעצמי..
למי שחושש, אז כן - זה דורש השקעה (של זמן) וכדאי לעבוד עם מכונת פסטה בייתית, אבל העבודה עצמה לא כל כך קשה.
וגם לא חייבים להשתמש בכל מה שמכינים על המקום.
יש כמובן את האופציה של "להקפיא". שזה מעולה..
אז שנתחיל?

מרכיבים 
עבור 4-5 מנות יש לחלק את הכמויות ב-2.
הפסטה 
- 500 גרם קמח "שטייבל 9".
- 5 ביצים גודל L
- 2 כפות מים
- 3 כפות שמן זית (כדאי מאוד הוא מוסיף המון).
- קצת מלח, פלפל
- אופציה - חצי כפית של herbes de provance.

מילוי בטטה:
- 4 בטטות גדולות
- שמן זית
- מלח, פלפל

הרוטב:
- שמן זית או חמאה
- קמח לבן
- אגוז מוסקט
- מלח, פלפל




עם סיבוב השעון: אגוז מוסקט, herbes de provance, מלח, פלפל גרוס

וזאת, נעים להכיר - מכונת הפסטה.
מכילה 3 סוגי גלגלות (משמאל לימין):
- מרדד בצק שניתן לכיוונון בכל מיני עוביים מ:1 (הכי עבה)
   עד 7 (הכי דק).
- פורס בצק מרודד לפסים עבים של פסטה.
- פורס בצק לפסים דקים של פסטה.
וכמובן ידית להנעת הגלגלות באופן ידני.
ומקרוב:

מכוונן העובי:

הכנה:
מילוי הבטטה:
לתוך סיר עם מים רותחים מוסיפים את הבטטות, מכסים ומבשלים עד שהן מתרככות לחלוטין.
בנתיים עוברים להכין את הבצק.

הכנת בצק הפסטה:
לתוך קערה גדולה, מוסיפים את כל המרכיבים לבצק ולשים
עד לקבלת בצק חלק.



אם הבצק רטוב מידי, מוספים עוד קמח..
מחלקים את הבצק ל-2, עוטפים בנייר צלופן ומכניסים לכחצי שעה למקרר.
בנתיים ממשיכים עם מילוי הבטטה.
מילוי הבטטה:
את הבטטות המוכנות מצננים עם מים קרים ומסירים מהם את הקליפה.
מועכים את הבטטות עם מזלג ומוסיפים שמן זית, מלח ותבלינים. עד לקבלת מרקם אחיד. המילוי מוכן!
הכנת הרביולי:
מוציאים מחצית מהבצק מהמקרר.
חותכים שליש אחד ואת השאר עוטפים בחזרה בנייר צלופן כדי שלא יתייבש (חשוב חשוב! אחרת הבצק נהרס).
מפזרים על משטח עבודה מעט קמח פסטה, למניעת הידבקות הבצק למשטח בכל זמן העבודה.
משטחים את הבצק עם הידיים, וחותכים אותו לצורת "פס" כדי שנקבל צורה של "פס" במעבר הבצק דרך מכונת הפסטה. 


מתחילים לרדד את הבצק במכונה (דרך הגלגיליות ללא השיניים) בצורה הדרגתית יחסית: ממס' 1 ל- 3 ל- 5 ואז 6.
העובי הרצוי לטעמי לרביולי עדין זה מספר 6.
עוביים גדולים יותר יוצאים גסים יותר ופחות טובים.
כאן הבצק רודד לעובי מספר 3.
וכאן הוא מרודד לעובי מספר 6 (רואים הבדל!)
כשהבצק מרודד כל כך דק, צריך לעבוד מהר.
כי הוא מתייבש מהר. ואז יהיה קשה "להדביק" את שכבת הבצק המכסה של הרביולי.. אז בקיצור - כדאי לעבוד פה בזריזות..
מתחילים למלא את עלי הפסטה במילוי הבטטה מהאמצע של כל עלה הפסטה.
חצי אחד יהיה עם מילוי, והחצי השני ישמש ככיסוי.
את המילוי אפשר להניח בעזרת כפית או מזרק זילוף במרחק של מינימום ס"מ אחד מהשני.
(המזרק מאוד נוח ולא כל כך יקר - עולה 7 שקלים)

סוגרים את המילוי עם החצי הריק.
ומתחילים להדק היטב (כן, כן - להדק היטב!)
וחותכים למרובעים עם סכין חדה.
מצאתי שלחתוך את הרביולי עם סכין משוננת או גלגלת משוננת זה לא כל כך נוח, אבל סכין חדה וחלקה עושה את העבודה יפה.

מכינים משטח מקומח ומניחים עליו את הרביולי המוכנים.
אם המשטח לא יהיה מקומח יהיה קשה מאוד להסיר את הרביולי מהמשטח בזמן הבישול כי הם עדיין קצת לחים ונוטים להידבק.

ממשיכים להכין רביולי מכל שאר הבצק. שליש, שליש.
את הרביולים שכבר התייבשו אפשר להערים בעדינות אחד על השני.
 ממש לפני בישול הרביולי. מתחילים להכין את הרוטב.. 
(אבל לא לפני שנותנים לקומקום לעבוד קצת - להכין מים רותחים).

הכנת הרוטב בשמל:
על אש קטנה, מוסיפים לסיר או מחבת 4 כפות שמן זית או חמאה.
מוסיפים 4 כפות קמח לבן (לא קמח פסטה!) ויוצרים מעין "בצק" בעזרת כף.
ל-"בצק" מוסיפים כחצי כוס חלב ומערבבים עד שמקבלים מרקם אחיד ללא גושים.
מתבלים במלח, פלפל ואגוז מוסקט ונותנים לרוטב להסמיך קצת ולבעבע מעט.

אפשר לבחור גם בכל רוטב אחר: שמנת פטריות? שמן זית ועשבי תיבול? גם הולך.

בישול הרביולי:
 מכניסים את הרביולי לתוך סיר עם מים רותחים ומבשלים עד שהם צפים (6-7 דקות).
מעבירים למסננת, כדי לסנן את המים ומוסיפים קצת שמן זית למניעת הדבקות.




איחוד המנה:
מעבירים את הרביולי לצלחות ומוסיפים מעל את הרוטב.
אז שיהיה בתיאבון!

אופציית ההקפאה:
מכניסים את הרביולי שכבר הספיקו קצת להתייבש, לקופסא.
סוגרים ומקפיאים עד השימוש :)


יום שלישי, 1 באוקטובר 2013

שוקולדים שמחייכים :)

הכל התחיל לפני שבועיים, במינכן, כשאני ואחותי נתקלנו בחפיסת שוקולד חלב חמוד! שהיו "מודבקים" עליו מיני "מרשמלואים".  
בגלל ש"מתכונים" ממש פשוטים אני מעדיפה להכין בעצמי, לא קנינו את זה.

ממש עכשיו נתקלתי בהם בסופר. מיני מרשמלואים! חטפתי אותם ו-2 חפיסות שוקולד ורצתי למטבח (בהגזמה כן? :) ) 
הכנה:
מצפים תבנית שטוחה בשכבה של נייר אלומיניום.
ממיסים חבילת שוקולד בבאן מארי או במיקרוגל.
כשהשוקולד נמס לגמרי, לוקחים חצי כפית גדושה בשוקולד מומס ויוצרים "עיגולים" על שכבת האלומיניום ומדביקים עליהם מיני מרשמלואים.

שוקולד חלב:

 שוקולד מריר:

ואפשר גם לקשט!


אחרי שסיימנו במלאכה, מכניסים למקפיא להתמצקות השוקולד ( 7-10 דקות)

תזהרו, זה קצת נמס..

יכול להיות מצוין גם כמתנה :).
אז שיהיה בתיאבון!

יום שבת, 20 ביולי 2013

ליקר דובדבנים בייתי 
בדיוק לפני שעונת הדובדבנים מסתיימת, החלטתי לנסות להכין ליקר דובדבנים בייתי.
הכנת הליקר לא מסתיימת ביום אחד אלה לוקחת 
כ 3-4 חודשים של התיישנות (או יותר).

כמובן שאפשר להכין ליקר מפירות / דברים אחרים (לימונצ'לו, קפה, שסק..)
ולפי מה שקראתי, כמעט כל מתכון מסתיים בשבחים, אז למה לא לנסות?
ישנם 2 דרכים עיקריות להכנת ליקר:
שיטת השריית הפרי בסוכר ואז הוספת הכהל והמתנה להתיישנות או שיטת השריית הפרי בכהל ואז הוספת הסוכר/ סירופ סוכר ואז המתנה להתיישנות. 
ב-2 הדרכים ההכנה פשוטה מאוד.
אני בחרתי לנסות את שיטת ההשרייה בסוכר. 
אז שנתחיל?




































מרכיבים:
- 1 ק"ג דובדבנים אדומים
- 1 ק"ג סוכר לבן
- 1 בקבוק כהל אתילי 95% שקונים בחנות משקאות,
אסור לשתות את זה ככה!
- צנצנות זכוכית עם פקקים תואמים (1 גדולה או 2
בינוניות)
- 8 חתיכות בד גזה
- 2 גומיות



הכהל:


הכנה:
שוטפים את הדובדבנים, מייבשים ומסירים מהם את העוקצים.
 
 עיקור הצנצנות:
מרתיחים מים בקומקום, מניחים את הצנצנות הנקיות ליד הכיור ויוצקים על כולם את המים הרותחים עד למעלה. ממתינים כ- 10 דקות, שופכים בזהירות את המים לכיור וממתינים עד שהצנצנות יתקררו.
כך שמקבלים צנצנות נקיות מחיידקים.
 מתחילים למלא את הצנצנות בשכבות של סוכר ודובדבנים כאשר מסיימים עם שכבה של סוכר.
סוגרים בבד גזה וגומייה, כדי לאפשר לגזים שנוצרים בהשריה לצאת החוצה. 
משאירים זאת כך למשך 3 שבועות במקום קריר וחשוך עד שכל הסוכר נמס מנוזלי הדובדבנים.
עד אז מנערים את הצנצנות מידי יום.
(אני כיסיתי את הצנצנות בנייר אלומיניום כי לא הצלחתי למצוא מקום מספיק חשוך)
 
לאחר כיום זה נראה כך, רואים שהסוכר מתחיל לספוג נוזלים:
לאחר כשלושה ימים חמים מידי, החלטתי להעביר את הצנצנות עם מכסים ועטופות בנייר כסף למקרר, וככה השארתי אותם במשך 3 שבועות.
כאשר כל יום יומיים הייתי פותחת את הצנצנות לשחרור הגזים שהצטברו, ומנערת / מערבבת אותם 
היטב - הערבוב מאוד חשוב לתהליך.

לאחר כשבוע, מתחילים להצטבר נוזלים
וממשיכים לערבב מידי יום או יומים!

לאחר כשלושה שבועות, הסוכר נמס כמעט כולו אבל לא לחלוטין ויש קצת ריח של אלכוהול (כי מתרחשת תסיסה)

  והדובדבנים הצטמקו..

ממשיכים בערבוב לעוד כמה שעות עד שרוב הסוכר נמס. 
לאחר מכן סיננתי ומדדתי את הנוזלים כדי לדעת כמה נוזלים קיבלתי (בשביל לחשב את כמות האלכוהול שצריך להוסיף) קיבלתי 1 ליטר של נוזל.

החזרתי את הנוזל לצנצנת גדולה יחד עם הדובדבנים
ומעט הסוכר שנשאר והוספתי כ- 600 מ"ל כהל 95% (תוך ערבוב) כך שאקבל בערך 37% אלכוהול במשקה. 
מוסיפים את הכהל, סוגרים בפקק וכעת ממתינים להתיישנות של מינימום כ 3 חודשים.
 
לאחר כ-3 חודשים של התיישנות ממש מרגישים בהבדל. הליקר מוכן וממש טוב! (לפי יושבי הבית ו-2 טועמים אובייקטיבים :)) ונעלם במהירות!
כבר הספקתי לנסות איתו את הכנת עוגת היער השחור ופרלינים במילוי ליקר דובדבנים שקצת כשל - אבל רק בגלל ששכחתי שטמפרטורת הקיפאון של אתנול יותר נמוך מטמפרטורת המקפיא.. (מינוס 114 מעלות)
וכמובן שזה גם מעולה בתור מתנה! (*ראו הצעת הגשה)
אז שיהיה בהצלחה! :)

*הצעת הגשה:

תוכלו להתרשם מחוויות הכנה נוספות בבלוג הבא.